מייקל בלומברג נשיא יהודי?

מייקל בלומברג עשוי לעשות היסטוריה ולהיות היהודי הראשון שינהל את המעצמה הגדולה בעולם מהחדר הסגלגל בבית הלבן. גם אם לא ייבחר מייקל רובנס (בן 77) לנשיאות כל זאת  כנער יהודי בן למשפחת מהגרים הוא הוכחה חיה גם לגניוס היהודי וגם לאפשרויות הבלתי מוגבלות שמעניקה ארצות הברית למי שמעז. חברת החדשות בלומברג, שהקים לפני כשלושים שנה וחברות הבת שלה, הם המקור העיקרי לעושרו. עם הון של 55 מיליארד דולר (נכון למרץ 2019) הוא האיש העשירי בעושרו בעולם והשמיני בארצות הברית. לשם השוואה הונו של טרמפ ונכסיו הוערכו לפני שלוש שנים בסכום של 3.7 מיליארד דולר. אף שטראמפ, טען לפני ארבע שנים, כי הונו נאמד בכ-8.7 מיליארד דולר, האנליסטים של פורבס דבקים בנתון שלהם. שלא כבלומברג טראמפ מעולם לא חשף רשמית את רישומי המס שלו, וכך לא ניתן לדעת בוודאות כמה 'הוא שווה' באמת. .

הבדל אחר בין השניים הוא הניסיון הציבורי. טראמפ לא נשא מעולם שום משרה מעבר לעסקי משפחתו. לעומתו בלומברג עמד שתים עשרה שנה( 2001 – 2013) בראש עיריית ניו יורק. הוא לא היה היהודי ראשון בלשכה 'המייר' במבנה החולש על מפגש הרחובות ברודוויי, צ'מברס, פארק רו וסנטר דאון טאון מנהטן. קדמו לו אברהם בים ואד קוץ'. כמו קודמיו הוא לא נזקק לקול היהודי. ואכן בלומברג לא ניצל את מורשתו המשפחתית-יהודית בדרכו לראשות העיר גדולה וגם לא בעשייה הפוליטית העירונית שלו. ויש להניח היא לא תהיה חלק מהקמפיין לנשיאות, בדיוק כפי שיריבו למרוץ מפלגה ברני סנדרס לא מדגיש את הצד הזה באישיותו.

בן למשפחה שומרת כשרות

בלומברג נולד בבוסטון וגדל באחד מפרבריה. בביוגרפיה שלו מקפידים לציין שבית הוריו היה 'שומר כשרות'. אביו, ויליאם הנרי בלומברג היה סוכן נדל"ן, סבו אלכסנדר "אליק" בלומברג, היגר מרוסיה. אמו נולדה בג'רזי סיטי, וסבתו מצד אמו היגרה מבלארוס.

בלומברג למד בהנדסת חשמל מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס (סיים ) והוסמך במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. כמי שאחת מתכונותיו הנאות היא שמירת אמונים בלומברג הוא התורם הגדול ביותר של האוניברסיטה מכוני הרפואה שלה וגם היה יו"ר חבר המנהלים שלה. הוא תרם לה כמיליארד דולרו והסביר "אוניברסיטת ג'ונס הופקינס היוותה חלק חשוב מחיי מאז ביקרתי בקמפוס לראשונה לפני חמישה עשורים", אמר בלומברג. " כל דולר שאני מעניק לאוניברסיטה הושקע כראוי בקידום המוסד ולא חשוב פחות, משום הכסף משמש לקידום סטודנטים שלא יכולים להרשות לעצמם לשלם את שכר הלימוד. לנתינה יש משמעות רק אם היא משפרת את חייהם של אחרים ואני יודע שאין אף מוסד אחר היכול להשפיע לטובה במידה רבה כמותה באמצעות מחקר חדשני ייחוד בתחום בריאות הציבור". אף שעזב את בוסטון הוא תורם הון רב לבית הכנסת של עיר ילדותו, מדפורד, ליד בוסטון. אף שאינו חבר בארגונים היהודיים בארה"ב או באיפא"ק הוא חש מחויבות לעמו ולישראל. "הוא תרם בעיקר לארגונים וליעדים שאינם קשורים לקהיליות יהודיות או לישראל. ועם זאת תרם עשרות מיליוני דולרים למטרות יהודיות בארצות הברית וגם בישראל, בה הוא מבקר תכופות. הוא העניק 50 מיליון דולר למימון בניית תחנת מגן דוד אדום בירושלים הנושאת את שם אביו ויליאם הנרי בלומברג ונחנכה לפני שמונה שנים באירוע בהשתתפותו.

ויתר על שכר שנתי של 27 מיליון דולר

אם לשפוט על פי תפקודו כראש עירית ניו יורק לבלומברג כל היכולות להיות נשיא מצוין. כריס מקניקל, היסטוריון שכתב על ראשי העירייה של ניו יורק, מטעים כי עוצמתו הפיננסית של בלומברג עשתה אותו לראש העירייה החזק ביותר מאז לידתה של ניו יורק המודרנית בשלהי המאה ה–19. מכיוון שהיה חופשי מהשפעתם של תורמים, קבוצות אינטרסנטים או מפלגות, "הכוח שלו הועצם והורחב", אומר מקניקל.

מימן מהונו פרויקטים במאות מיליוני דולרים

אם ייכנס לבית הלבן נראה כי השינוי הראשון שיחולל במשכן הנשיאות הוא הצבת אקווריום ענק. מייקל בלומברג אוהב דגים טרופיים. כשנבחר לראשות עיריית ניו יורק, הוא התקין שני אקווריומים ענקיים בעירי וכשעזב הם ננטשו. העלות של תחזוקת האקווריומים ב–12 שנות כהונתו היתה 62,400 דולר. אבל יש זכור כי בלומברג דחה את המשכורת בסך 2.7 מיליון דולר בשנה שלה היה זכאי, והסכים לקחת מעיריית ניו יורק רק דולר אחד בשנה

כשבלומברג יצא ממשרדו יום האחרון שלו בראשות 'התפוח הגדול' הוא השאיר למחליפו, ביל דה בלאזיו, נתונים מהממים: שיא בהפחתת שיעור הפשיעה ובעלייה בביטחון האזרחים ובנייה ששינתה את קו הרקיע של העיר. אולם מייקל ברברו וקיטי בנט בכתבה בניו יורק טיימס ( עיבוד התרגום בדה מרקר )אומרים ש"הנתון המהמם ביותר הוא הכמות של כספו האישי שהוקדשה לתפקודו כראש עירייה – דבר שהציבור לא בהכרח מודע לו. אולם הנתון המהמם ביותר הוא הכמות של כספו האישי שהוקדשה לתפקודו כראש עירייה – דבר שהציבור לא בהכרח מודע לו".

"ניתוח של "ניו יורק טיימס" מראה כי בלומברג הוציא לפחות 650 מיליון דולר מכיסו על מגוון הוצאות: מהטבות ובונוסים, דרך קמפיינים פוליטיים, לובי, צדקה ומטרות חברתיות, ועד לנסיעות ולינה, שהיו קשורות כולן לתפקידו כראש העירייה. הנסיעות לסין לבדן עם עוזריו ואנשי האבטחה עלו חצי מיליון דולר מכספו האישי. באופן זה, בלומברג הפך על ראשה את הדינמיקה הפיננסית של התפקיד: בעבר העיר שילמה לראש העירייה, אולם בלומברג שילם כדי להיות ראש העיריה"

"מאז בחירתו ב–2001 פתח ברז מזומנים שלא הפסיק לזרום מאז. הוא הזרים לפחות 268 מיליון דולר מכספו הפרטי לשלושה קמפיינים שבהם התמודד. הוא תרם לפחות עוד 263 מיליון דולר לקבוצות אמנות, תרבות, בריאות ואזרחות בניו יורק, אישית ודרך החברה שלו, בלומברג LP. הוא תרם 23 מיליון דולר למטרות פוליטיות. הוא אפילו תרם 5 מיליון דולר כדי לשפץ את מעון ראש העירייה, שבו מעולם לא התגורר (הוא מעדיף את האחוזה הפרטית שלו, שנמצאת בסמוך). "

"הנתונים מצביעים על כך שאין הרבה פינות בעיר שבלומברג לא נגע בהן, מהמוסדות התרבותיים הגדולים ביותר ועד קבוצות התיאטרון הקטנות ביותר. במוזיאון מטרופוליטן לאמנות, שקיבל יותר מ–30 מיליון דולר מראש העירייה. בלומברג לא ממש הצטיין כנואם עממי, אולם תושבי ניו יורק העניים היו היעד העיקרי לתרומותיו: הוא כתב, למשל, המחאה של 30 מיליון דולר להקמת תוכנית לשיפור חייהם של גברים לטיניים ושחורים מקופחים".

"עוצר נשימה"

שלא כטראמפ ונתניהו או ברק בלומברג קורץ מחומר אחר. נערץ, אהוב ונדיב לכל עוזריו." ראש העירייה אוהב אוכל טוב. אבל מסר לאכול לבד. הוא מימן מדי ים ארוחת בוקר קלה (קפה, בייגל, יוגורט) וארוחת צהריים צנועה (סלט טונה, כריכי חמאת בוטנים וריבה, פירות חתוכים)לצוות שלו. החשבון לתקופת כהונתו כ –  890,000 דולר מכספו שלו."

"בלומברג, אוהב לנסוע בלי בלגן. שהוא לקח את העוזרים שלו אתו לכל מקום. בירת מדינת ניו יורק אולבני ועד לאתונה בירת יוון הם טסו במטוסו הפרטי.( הוא גם טייס ) תג המחיר לנסיעות האלה: כ–6 מיליון דולר. כהונתו רחבת היד של בלומברג היתה מלהיבה עבור עוזריו, מרגיזה עבור יריביו, חסכנית לציבור בוחריו ונדיבה בעיני תומכיו. כל מי שפגש את המיליארדר אומר כי סגנון השלטון שלו היה עוצר נשימה. גאי מולינארי, לשעבר נשיא מחוז סטטן איילנד, נזכר איך בלומברג הזמין אותו לראות את המעבורות החדשות שנושאות את שמו של מולינארי. הוא סבר כי הוזמן סיור ירוח בסירות בחופים הצנועים של סטטן איילנד. בלומברג חשב על משהו קצת מפואר יותר. הוא הטיס את מולינארי לוויסקונסין במטוסו הפרטי אל המפעל שבו יוצרו הספינות. "זה מטוס יפהפה", אמר מולינארי, "ושאלתי אותו, כמה עולה מטוס כזה?" תשובת ראש העירייה: 28 מיליון דולר. "חשבתי לעצמי", אומר מולינארי, "כמה אנשים יכולים להוציא סכום כזה מהבנק ולקנות מטוס?"

"כדי לחשב כמה הוציא בלומברג הסתמך "טיימס" על תיעוד פומבי, תיעוד נסיעותיו, מסדי נתונים של ארגוני צדקה, שיחות עם ספקים וראיונות עם עובדיו בעירייה. ההערכה של 650 מיליון דולר היא ללא ספק נמוכה".

"יריביו התלוננו על כך שכיסו העמוק קנה לו אהדה פוליטית, גישה למצביעים ובמה שכל ארה"ב צפתה בה. ברגעים של כנות, יועציו הודו כי בלי כספו הוא לא היה זוכה בתפקיד, שלא לדבר על כהונה שלישית שהיתה שנויה במחלוקת. אולם מנקודת המבט של העירייה, הונו סייע להשיג הישגים בתרומות לנושאים שונים: פיקוח על נשק (7 מיליון דולר), רפורמה בהגירה (5.7 מיליון דולר) וקידום התנדבות (6.2 מיליון דולר".

דרכו לצמרת החלה בחברת הברוקרים "האחים סלומון". אבל את עיקר הונו עשה את במכירת מסופי מידע פיננסי לחברות הסוחרות בוול סטריט. הקמת חברת בלומברג למידע פיננסי היתה הברקה אדירה והצלחה מזהירה (ראה מסגרת ) כיום 'בלומברג חדשות' היא חברת החדשות והמידע הפיננסי השנייה בגודלה בעולם והתשתית לאימפריית תקשורת ובידור.  בלומברג מחזיק בבעלות כ-88% מהחברה. הכנסות סוכנות הידיעות בלומברג עומדות על כ-10 מיליארד דולר בשנה. השווי שלה מוערך ביותר מ-40 מיליארד דולר.

בראיון רדיו אשתקד אמר בלומברג "אני חושב, בגילי, שאם אוכל למכור את החברה, אעשה זאת. כל אחד מת בסוף, לכן עדיף למכור לפני שזה קורה". עוד אמר כי אם ירוץ לנשיאות יהיה עליו למכור את העסק או להפקיד אותו בנאמנות. אך מקור שמקורב אליו אמר שאין בכוונת בלומברג למכור את העסק אם לא ייבחר לנשיא. וגם לא יהיה כל כך פשוט למצוא לו קונה.

ניו ורק טיימס: בלומברג שונא דיונים על עושרו. משרדו סרב להגיב למאמר או לניתוח הוצאותיו. "התחושה היא שהפיכתו של האיש העשיר ביותר בעיר למנהיגה היתה ניסוי ענק, חדשני ורב רושם, לפעמים משכר, לעתים מערער, אולם כזה שלא יחזור שוב. "מעולם לא היה לנו מישהו כזה", אומר מולינארי. "ולעולם לא נראה מישהו כמוהו שוב".

מדוע הוא רץ לנשיאות?

עם סיום כהונתו בראשות העיר התלבט בלומברג אם להתמודד על הנשיאות כמועמד עצמאי ( הוא מעולם לא היה מראשיה. לראות ניו יורק נבחר כרפובליקני לכהונה שנייה בראש רשימה עצמאית ואחר חזר לדמוקרטים) הוא כתב: "אמריקנים רבים דחקו בי לרוץ לנשיאות כמועמד עצמאי, וחלקם, שלא אוהבים את המועמדים הנוכחיים, אף אמרו כי זו חובתי הפטריוטית לעשות זאת. "אני מעריך את פנייתם, והקדשתי לכך מחשבה רצינית. .. "אבל כשאני מסתכל על הנתונים, ברור לי שאם אכנס למרוץ, לא אוכל לנצח בו. אולי אנצח בכמה מדינות מעורבות, אבל לא אגיע ל-270 האלקטורטים הנדרשים כדי להפוך לנשיא. במרוץ תלת-ראשי, סביר להניח שאף מועמד לא יוכל לזכות בסיבוב הראשון, ואז הכוח לבחור את הנשיא יילקח מידיו של הציבור האמריקני – ויעבור לקונגרס. למעשה, אפילו הייתי זוכה ברוב קולות הציבור, הניצחון היה בסבירות נמוכה מאוד, מכיוון שרוב חברי הקונגרס יצביעו למועמד שלהם".

"את טראמפ אני מכיר לאורך שנים, ותמיד היינו ביחסים חבריים אבל הוא מנהל את הקמפיין הדמגוגי והמפלג ביותר לנשיאות שאני מסוגל לזכור, עט על פחדיהם ודעותיהם הקדומות של האנשים. האיום לאסור על מוסלמים להיכנס למדינה הוא מתקפה על שני ערכי יסוד שעליהם צמחה ארצנו: סובלנות דתית והפרדה בין דת ומדינה. ההבטחה לגרש מיליוני מקסיקנים, העמדת הפנים של ההתעלמות מלה הדוגלים בעליונות הגזע הלבן, ואיום במלחמות סחר על סין ויפן – אלה צעדים שגויים באופן מסוכן. הם יפלגו אותנו מבית, ויפגעו במנהיגות שלנו בעולם, ובסופו של דבר גם יחזקו את אויבינו, יאיימו על בטחון שותפותינו, ויסכנו עוד יותר את אנשינו במדים".

ובדיוק מן הטעמים הללו הוא החליט לנסות ולמנוע, בכוח הונו העצום וניסיונו, מדונלד טראמפ קדנציה נשיאותית שנייה. "אני מתמודד לנשיאות כדי להביס את דונלד טראמפ ולבנות מחדש את אמריקה", כתב בלומברג.

מול סנדרס

המשוכה הגבוהה שעליו לדלג עליה עתה היא לגבור בפריימריז של הדמוקרטים הוא יהודי אחר ברני סונדרס. אם ידיח אותו מן המרוץ יגדלו סיכוייו לשכנע את הבוחרים כי רק הוא מסוגל למנוע מדונלד טראמפ קדנציה נשיאותית שנייה.

על יהודים שניסו להתקרב בית הלבן כתב טל שניידר בוולסטריט ג'ורנל ( כפי ציטט גלובס ) "הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן היה מועמד לתפקיד סגן הנשיא, עם הדמוקרט אל גור בשנת 2000, אך השניים הפסידו. "בהמשך הפך ברני סנדרס לפוליטיקאי היהודי הבולט ביותר בארה"ב. כעת, לאחר קפיצתו של בלומברג לתוך הקמפיין, אפשר לחזות מעורבות רבה במערכה של יהדות ארה"ב על גווניה השונים שכן השניים, בלומברג וסנדרס, מגיעים מרקעים שונים ולכל אחד אג'נדה שונה ומדיניות אחרת. מצד אחד, סנדרס הוא פרוגרסיבי שמדבר בבוטות רבה נגד בעלי ההון, נגד המעורבות של הכסף הגדול בפוליטיקה האמריקאית ונגד כל מה שבלומברג מייצג. סנדרס בוטה מאוד כאשר הוא מגיע לעסוק במדינת ישראל ובזכויות הפלסטינים להגדרה עצמית".

"מן הצד השני, בלומברג כראש עירית ניו יורק, לא עסק במדיניות חוץ. כעת עם כניסתו לזירה הפוליטית, עליו להציג עמדות ברורות אשר למערכות היחסים של ארה"ב במזרח התיכון, לרבות בנושא האיראני, סוריה, טורקיה וכמובן – ישראל והפלסטינים. מאז פרישתו מראשות העיר הוא היה תומך קולני בפיקוח הדוק יותר על נשק ומאבק בשינויי האקלים. וידאו ההכרזה על מועמדותו, נמשך כשתי דקות, מדגיש את הנושאים הללו מבהיר גם שהוא תומך במיסים גבוהים יותר על העשירים. באתר האינטרנט החדש שלו, mikebloomberg.com, שמוקדש להתמודדות לנשיאות, מופיע פרק תמציתי שעוסק במדיניות החוץ של המועמד, ועיקרו מוקדש למאבק בעוני ברחבי העולם ולבעיות האקלים. ומה לגבי ישראל? אף מילה. בינתיים".

"במהלך מבצע 'צוק איתן,' ונוכח האפשרות שנתב"ג יושבת מחשש שייפגע טילים, בלומברג עלה על אחד ממטוסיו הפרטיים, ונחת כאן. הוא עשה זאת במופגן, כדי למחות על הוראות רשות התעופה האמריקאית (ה-FAA) שאסרה על טיסות לישראל. הוא אמר "לכל מדינה עומדת הזכות להגן על גבולותיה מפני אויביה ולישראל בהחלט הייתה הצדקה לחצות את הגבול לתוך עזה, להרוס את המנהרות ולסכל את תכניות הטרור". בטור דעה שפרסם באתר החדשות שלו כתב: "אני יודע מה הייתי רוצה שהממשלה שלי תעשה אם ארה"ב הייתה מותקפת בירי רקטות ותקיפות דרך מנהרות. כל אמריקני היה רוצה בכך".

 "בלומברג מציג עמדה שונה מסנדרס גם ביחסו לבעלי ההון. הוא הצהיר שלא ייקח תרומות ויממן את הקמפיין שלו בכוחות עצמו. בלומברג לא מתנצל על היותו מיליארדר, הוא גם בעל היכולת הכספית להגיע לבית הלבן, הלכה למעשה, בעזרת רכש מודעות מסיבי בכל אחת מן המדינות שבהן שמו יוצב בפריימריז. העובדה הזאת מדירה שינה מעיניו של סנדרס.

בלומברג מקורב לחלק מבעלי העסקים הגדולים ביותר בארה"ב כיום – ראשי חברות הטכנולוגיה. הוא לא יצטרף לקמפיין של אליזבת וורן, שתוקפת השכם והערב את החברות גוגל, אמזון ופייסבוק".

פילנתרופיה כללית ויהודית

מייקל בלומברג הוא פילנתרופ בעל חזון וכוח מניע בתחום הרווחה החברתית בסדר גודל של פילנתרופים דגולים כגון אנדרו קרנגי, רוקפלר, לילנד סטנפורד ומייסד המוסד שלנו – ג'ונס הופקינס", אמר ל"ביזנס אינסיידר" רונלד ג' דניאלס, נשיא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס

בלומברג הודיע לפני שנים רבות שיתרום לפחות מחצית מהונו האישי. ועל כך זכה להורה רבה

בתשע"ז נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-כעבור שנתיים זכה בפרס לסקר לרפואה, בתחום השירות הציבורי, על התחשבות במדע בתהליכי קבלת ההחלטות, הצבת סטנדרטים בטיפול בבריאות הציבור ופועלו להפחתת השימוש בטבק בניו יורק.

גם ישראל הכירה לו תודה. בתשע"ד היה ראשון הזוכים בפרס בראשית (באנגלית: Genesis Prize, פרס בסך מיליון דולר, הניתן במשותף על ידי  ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וקרן ג'נסי, במעמד חגיגי בירושלים מידי ראש ממשלת ישראל "לאיש מקצוע רב הישגים ובעל מוניטין בינלאומי מכל העולם, המהווה דמות מופת בקהילתו ויוכל להעניק השראה לדור הצעיר של העם היהודי ברחבי העולם "טיים מגזין" העניק לפרס את הכינוי "פרס נובל היהודי" וכינוי זה נקלט באמצעי התקשורת) . את הכסף הבטיח  לחלק בין תשע עמותות, שאחת מהן מקדמת את מערכת היחסים בין הישראלים לבין הפלסטינים.

בעיית המימון העצמי

בלומברג הודיע שהוא יממן בעצמו את הקמפיין שלו ולא יקבל תרומות. קמפיין הטלוויזיה הארצי הראשון שלו נמשך שבוע ועלה כ-30 מיליון דולר.

עד לשבוע שעבר, כל יתר המועמדים הדמוקרטים הוציאו יחד 82.5 מיליון דולר על תשדירים בטלוויזיה.

המימון העצמי של הקמפיין שולל כנראה מבלומברג  את ההשתתפות בעימות הבא של המועמדים, מפני שדרישת הסף לעימות הטלוויזיוני הזה היא גיוס כספים ממספר מסוים של תורמים.

כפי שנמסר עוסקים מקורביו של טרמפ יריביו למרוץ בחיפוש שלדים בארונותיו של מייקל לורנס בלומברג. דעת נותנת שהם ינחלו כישלון חרוץ. עם זאת מערת ההסברה שלו תצטרך לעסוק הרבה כדי לשכנע יהודים רבים שהתנגדו בעבר לסנטור ליברמן, מחשש שנשיא יהודי יגביר את האנטישמיות. הימין הקיצוני טרם אמר את דברו.

מסגרת 1

בלומברג חברת חדשות

בלומברג היא סוכנות ידיעות בינלאומית שמרכזה בניו יורק. תחילה עסקה רק בעסקי הון כיום היא חטיבה של "בלומברג חדשות" ומדווחת גם על נושאיי מידע אחרים. התוכן שיוצרת החטיבה, מפורסם בין היתר בבלומברג טרמינל, בלומברג טלוויזיה, בלומברג רדיו, בבלומברג Businessweek ובבלומברג שווקים.

מתיו וינקלר, אז כתב ב"וול סטריט ג'ורנל", ספר כי מייקל בלומברג התקשר אליו ושאל: "מה צריך לעשות כדי להיכנס לעסקי החדשות?" הוא ידע שלבלומברג אין ניסיון בעיתונות, ולכן הציג לו דילמה אתית תאורטית:

"זה עתה חשף אחד מכתביך כי יושב הראש של הלקוח הגדול ביותר שלך, מעל בחמישה מיליון דולר. אתה מקבל אימות עצמאי שהסיפור נכון. ואז הטלפון מצלצל. איש יחסי הציבור של הלקוח אומר "תעלימו את הכתבה או שנחזיר לכם את כל מה ששכרנו מכם"

"מה היית עושה?" שאל וינקלר.

"לך על הסיפור", השיב בלומברג. "עורכי הדין שלנו יאהבו את השכר שאתה מייצר".

 לפי וינקלר זה היה הרגע שבו החליט כי הוא מוכן לעזור לבלומברג לבנות את ארגון החדשות שלו.

מטרת השירות הייתה לספק חדשות פיננסיות עדכניות בצורה מתוחכמת וחכמה. בלומברג קיווה כי שירות החדשות, יעלה קרנה של החברה, יביא למכירה של לינקים (נקודות חיבור )של בלומברג, ויסיים את ההסתמכות של בלומברג על דאו ג'ונס. שירות שעלותו הייתה יקרה.

עם פתיחת משרדה של החברה בוושינגטון, יתרכז בהשפעות הפוליטיות על עולם העסקים. תבע, ועד הכתבים מבלומברג לקבל הכרה מהתקשורת הוא מקור חדשות אמין וחוקי, האישור ניתן לאחר שבלומברג הסכימה לספק מסופים לעיתונים הגדולים בתמורה לפרסום. תוך חמש נים צמחה הברה ביותרמ – 35%. נפתחו משרדים בהונג קונג ובפרנקפורט. בתשנ"ה העסיקה בלומברג חדשות 335 כתבים ב-56 מוקדים.

 ההצלחה הביאה לשחיקת הרווחיות של רויטרס ודאו ג'ונס. המשך פיתחה החברה שירותי רדיו טלוויזיה, עיתונים ומגזינים בלומברג חברה לשותפות עם הוושינגטון פוסט להקים יחדיו שירות חדשות עולמי.

בלומברג זכתה לפני שבע שנים בפרס ג'ורג' פולק על "המהפכה לעושר" סדרה של 'סיפורים' מקוממים על השחיתות במנהיגות הבכירה של סין. אבל היא חדלה מכך וגנזה כתבות על עושרו של שליט סין עקב איום מסין כי יחרימו אותה. מסקנה גם למיליארדר קשה לשמור על חברת החדשות שלו מפני לחצים. הכסף יענה את הכל.