אללה אוהב אותי
רומן אקטואלי על מזימות בינלאומיות שבמרכזו שתי דמויות: האחת – מדען גרעין איראני שנשלח למרכז האו"ם בניו יורק בשליחות ארצו ומצוי על הכוונת של ה"מוסד" הישראלי. והשנייה – עיתונאי ישראלי מבוגר ומתוסכל שמשוטט עם אשתו ברחובות מנהטן ונקלע באחת לאתגר המקצועי והאישי הגדול בחייו. המפגש האקראי בין השניים מוליד מרדף המתנהל במנהטן וברובע ברוקלין בוויליאמסבורג החרדית בברוקלין. אחר השניים דולקים האף.בי.איי, המוסד, המודיעין ומשמרות המהפכה של איראן, ואפילו אחד מן הקנאים האנטי ציוניים. הסיפור מתחיל בימיו של השאה הפרסי ומתפתח אל תוך הרפובליקה המוסלמית השיעית של איראן.
זהו גם סיפור אהבה עדין הנרקם בין אייתולה לבין יפהפייה איראנית. ואהבה בלתי אפשרית בין רבנית אלמנת אדמ"ור לבין העיתונאי. בין קווי עלילה אלה מתפתחת דרמה מותחת, סוחפת, קצבית ועכשווית, הנוגעת בפחדים הקמאיים ביותר של כולנו ועם זאת רוויה הומור. מעורבים בה אידיאולוגיות יצרים ואהבה. זוהי נקודת מפגש ספרותית בין פנאטיות וסובלנות שיעית ויהודית, בין עמים, דתות ואמונות, החודרת אל נבכי הנפש של גיבוריה.
אמא של ממזר
הטרגדיה של מעוכבות הגט והעגונות היא לבו של רומן מטלטל על מציאות חיים שיכולה להתרחש רק ישראל. חייה האינטימיים של אישה צעירה נשלטים בידי דיינים ונקרעים לגזרים. רומן שכולו מפגשים נפיצים בין עולמות: חילונים, חוזרים בתשובה, כת דתית הזויה ובית הדין הרבני. בהומור ייחודי ובתעוזה, משרטט אברהם בנמלך תמונת מצב עדכנית ואמינה, חושפנית ונועזת, שטרם נכתבה במקומותינו, על מעמד הנשים. אמא של ממזר – להתבונן במראה ולא להאמין.
תחילת הרומן ברצח דיין בכיר והמשכו בעלילה רוויית מפנים שמתנהלת בערים תל אביב, בני ברק וירושלים, הרחוקות זו מזו שנות אור. ארבע נשים עומדות במוקד העלילה: ליהי – כוכבת טלוויזיה בראשית דרכה, גאולה – חוזרת בתשובה שנפלה ברשתה של כת חרדית קיצונית, יוכבד – מנהלת בית ספר לבנות בבני ברק, ואורנה – עורכת דין תל אביבית.
מתוך סוף דבר של המחבר : … דברים שדימיתי שיכולים לעלות רק על דעתו של מחבר התממשו מאז כתבתים, כמו התערבות הרב הראשי הספרדי ללא סמכות וזכות בניסיון לפסול שחרור מעגינות. כשכתבתי את סצנת הכלה החרדית בליל כלולותיה, לא דימיתי כי אלימות מינית נוסח 'הטנגו האחרון בפריס' יכולה להתרחש גם אצלנו, והנה באה חני נחמיאס והעמידה אותי על טעותי…
ביכורי הלקט
אסופת יצירות מימי הילדות , מימי הרדיו , תסכיתים, תסריטים ועוד.
ביכורי הלקט. לקט של דברים אחדים שכתב אברהם בנמלך במשך השנים שהמאפיין אותם היא הראשוניות.
חיבורים ורשימות משנות הילדות שהתפרסמו בעיתוני ילדים, סיפורים משנות הנערות ומתקופת בית הספר התיכון ותחילת השרות הצבאי. עוד באסופה: תסכיתי התיכון ותחילת השרות הצבאי. עוד באסופה: תסכיתי רדיו ששודרו בקול ישראל. מקום מיוחד תופסות דרמות ששודרו בטלביזיה הישראלית. כלולות כאן גם יצירות שאף שהן מתקופות מאוחרות הריהן בבחינת ביכורים כמו: 'סקופים' הקומדיה המלאה הראשונה שחיבר בשנת 2011 .והסיפור הגדול 'קדיש'.
בפתח המאסף . שירים וסיפור שבהם נתן, לאחר עשרות שנים של אלם, ביטוי ספרותי לכאבו על מות אביו האהוב מרדכי דוד כהן. אברהם לא כתב מעולם על עצמו ומתוך חוויותיו שלו, נמנע מהן ועסק בחוויות ובעלילות של אחרים. ובכל זאת ניתן למצוא בסיפורים, במחזות , בהומורסקות ובקומדיה, בסיפור קדיש וברומן המפציץ הפרסי שבכתובים, יותר מרמזים להשקפות עולמו ולחוויותיו כשהן מוסוות היטב.
אברהם בנמלך שאף מילדותו להיות סופר ואולם צורכי הקיום הובילו אותו לסוג אחר של כתיבה, לעיתונות הכתובה והאלקטרונית ואולם מעולם לא נטש את היצירה הספרותית. ובע"ה יתרכז בה בשנים הבאות.